מאבקי כח הם הרס בזוגיות
המחשבה שיש מקום רק לאחד מאיתנו
יוצרת תחושת כיווץ ומאבק
הרבה פעמים זה אפילו התנהגות אוטומטית
שאנחנו לא מתכוונים אליה באמת.
אנחנו לא חייבים להסכים אבל רוצים להרגיש שיש לנו מקום יש לנו את האפשרות להביע ולדבר על הכל
אנחנו לא צריכים לנצח
אנחנו צריכים לתת מקום
כשאנחנו עוברים ממצב של או אני או אתה לגם אני וגם אתה, אז יש מקום, מקום לשנינו
וכשיש מקום אפשר להכיל ולקבל
אפשר לשחרר שליטה ולהתרכז.
אנחנו לא במלחמה
אנחנו באחווה.
מאיפה נובעים מאבקי הכוח?
הם מתחושת ערך עצמי נמוכה.
התחושה הזאת שהבן.ת הזוג שלי יבואו על חשבוני. אך האם זה המצב הנכון?
כשאדם מתהלך עם תחושה שאהוא צריך לקחת מקום בכוח הוא תמיד בעמדת התקפה, עמדה שגורמת לחושים שלו להיות חדים ולקולטני הפגיעות להיות פתוחים.
וכך כל אמירה הכי קטנה מייד תתפרש כהקטנה או העלבה הפרופורציות איננן אמיתיות וכל אמירה מתפרשת כשלילית.
קשה ממש לחיות כך, ויותר מזה אנחנו נהפכים להיות אנשים אגרסיבים גם כלפי הסובבים אותנו, קשה לנו לעשות מובחנות אמיתית בין המסרים החיצוניים שאנחנו מקבלים.
ואנחנו הופכים להיות תוקפנים אפילו למחמאות שאנחנו מקבלים.
אז איך עושים מקום? איך מגדילים את הערכה העצמית שלנו וכך נגדיל גם את הערכה העצמית הזוגית שלנו?
הערכה עצמית נמוכה מקדשת את האמונה בחסרונות שלנו לעומת הערכה עצמית גבוהה שמאדירה את החוזקות שלנו.
כדי להגדיל את הערכה העצמית הזוגית צריך לבסס את החוזקות הזוגיות שלנו.
לכל זוג יש את החוזקות שלו שמייחדות אותו, כשמתבססים על החוזקות ומעמיקים בחוזקות הזוגיות הערכה העצמית הזוגית עולה פלאים, וכך באופן טבעי מאבקי הכוח יורדים ומאפשרים לכל אחד מבני הזוג להביא את הייחודיות שלו ולהביא את עצמו לידי ביטוי.
כשיש מקום לשנינו אז כל אחד מביא את עצמו לזוגיות בלי לקחת מקום מהצד השני, יש בזה הרמוניה מדהימה שחוקי הזוגיות מתגבשים ונהיים מחוזקים.
לפעול יחד עם מקום לשניכם היא הפתרון היפה, הנכון והטוב לכל זוגיות שרוצה להיות טובה ויציבה.